לפרוע גם וכו' הש"ך האריך דהא לא זכה ישראל שני דאין ביד כותי לזכות לישראל ע"י ישראל אחר וכל הטעם דהפקיעו ממון וכו' והכא מפסיד עי"כ ישראל הראשון ע"ש ועיין תומים שהארכתי בזה וכתבתי דס"ל לרא"ש דגבי נכרי איכא ג"כ מעמד ג' וב' תקנות במ"ג לא מצינן ואי דאיכא מתקנת מעמד ג' א"צ זכיה דהלכתא בלא טעמא הוא ע"ש וכן משמע קצת ג"כ בש"ך ונכון. ועוד העליתי סברא לתרץ קו' עצומה הא הפקעת הלואה מותר וא"כ יוכל לומר החזקתי לעצמי ע"ש שצריך לומר בפי' הנני מפקיע אותו אבל לא בסתמא צ"ע כי אם אמרינן הך סברא ניחא כמה קו' ע"ש:
אורים ותומים, אורים · סימן קכ״ו, ס״ב
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.