אורים ותומים, אורים · סימן קכ״ו, נ״ח

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

ותדור לו ליתן הש"ך הניח דברי הרב בצ"ע דמה בכך שאמר כך לעכו"ם סוף כל סוף הא ס"ל לי"א אלו דאין זכיה לעכו"ם ולכך פסק דאם אין הגוי רוצה ליתן למקבל אם ע"י תחבולה יוכל הממחה להוציא ממנו הרשות בידו דלא קנה המקבל רק הוא בפוטרו לגוי הוי המקבל כזוכה מהפקר דהא אין זכיה לגוי ובמה יכול הגוי לזכות לישראל המקבל ועיין תומים שהעליתי דהוא הממחה אומר לגוי תדור אותו ליתן לפ' והיינו דתחייב עצמך נגד המקבל בחיוב גמור ולמול זה החיוב תהיה פטור ממני שאין צורך זכיה של גוי לישראל ועוד העליתי דא"צ לרמ"א דרך זה רק בפשוט יוכל להקנות החובות שביד גוי לישראל שיהיה ישראל שני פוטר לישראל ראשון ע"פ קבלת הגוי וא"כ מתחייב מדין ערב אך כוונת הרמ"א היכא שאין רוצה ישראל השני לפטור לגמרי ישראל ראשון:
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.