מדעת כו' הטור הביא תשובת הרא"ש סוחר שאמר לסרסור לקבל בשבילו מעות מן השולחני ושולחני עכבן בשביל חובו אם אמת שהסרסור חייב לו כדין עכבן והב"י נתקשה בו וסמ"ע בפרישה והב"ח פי' על נכון דהסוחר עשה לסרסור לשליח בעלמא רק בהעמידו אצל השולחני אמר תן לו ולא הזכיר שהוא שליח והש"ך השיג ופי' בדרך רחוק שיש לסרסור המעות של סוחר בידו ומעכבן בשביל סרסרתו וכו' ועיין תומים שפי' הש"ך רחוק מסברא ושלא כדעת הרא"ש וטור והנכון עם הב"ח ופרישה בלי פקפוק ע"ש בתומים:
אורים ותומים, אורים · סימן קכ״ו, מ״ה
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.