משטה וכו' ושלא להשביע את עצמו פשיטא דלא מצי למימר כמבואר לעיל סימן ל"ב ופ"א דלא שייך טענת השבעה כ"א בהודה מעצמו בלי תביעה סמ"ע והש"ך כתב דאפילו לא המחהו בעדים ולא קבע ז"פ בענין שיוכל לומר להד"ם או פרעתי מ"מ א"י לומר משטה הייתי בך דזיל בתר טעמא ע"ש וע"ל בסימן הנ"ל באו"ת מ"ש שם:
אורים ותומים, אורים · סימן קכ״ו, ל״ה
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.