ל"ש מתנה מועטת וכו' דעת הסמ"ע דלא איירי בעני דאי בעני צריך לקיים דבריו אפילו אמר בלא שום איש דאמירתו לגבוה וכו' או משום נדר והש"ך השיג עליו דאיירי אפילו בעני מ"מ אינו קונה החוב ביד אחר כ"א במ"ג ועיין תומים שלדינא הנכון וברור כש"ך מ"מ כתבתי שלשון הש"ע דחיקה ליה לסמ"ע לפ' דלא מיירי בעני ע"ש. שוב כתב הש"ך דבפקדון ודאי דבעני א"י לחזור דזכה בשבילם הנפקד אם לא במעות מותרין הואיל ומותר להשתמש בו ה"ל כהלואה וכבר השגתי עליו בסימן מ"ז ועיין עוד מ"ש לעיל בתומים סימן ע"ד:
אורים ותומים, אורים · סימן קכ״ו, כ׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.