המחהו וכו' בענין דל"ק הש"ך האריך לחלק בדעת המחבר דאיירי דיש עדים שהוא חייב לו והמחהו אצל לוי הא לאו הכי כשטוען מיד בפני ב"ד פרעתיך אע"פ שהמחיתיך אצל לוי נאמן במגו דלהד"ם ולדעתו בדין זה עוד חלוקים ע"ש וסמ"ע כתב דהמחבר מיירי דלא חזר בנתים ראובן על שמעון לומר לוי לא נתחייב ליתן לי פרע לי את ע"ש וכן הסכים הש"ך ונכון:
אורים ותומים, אורים · סימן קכ״ו, י״ח
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.