לא אמר זכי אפילו איתא לפקדון בחצירו של שליח לא זכה וכו' דעת הסמ"ע דכ"ז אם לא אמר זכי אבל אם אמר זכי אם איתא לפקדון בחצירו קנה וכן נוטין דברי המחבר ועיין תומים שכתבתי שצ"ל מ"ש המחבר אבל אם א"ל זכה בעוד שהחפץ בידו ל"ד רק אפילו ברשותו והנה דעת הש"ך דזכה לו סתמא לא מהני רק בהקנה לו חצירו ועיין תומים סקי"א שהארכתי בזה קצת והבאתי ראיה מתוס' ורמב"ן בב"ב דאין הבדל כלל ודלא כש"ך ע"ש. ועיין עוד בס"ק הנ"ל כמה ספיקא ע"ש. והנה דעת הש"ך דאפילו ר"ת מודה דבחוב ופקדון בעינן מטו לידו מיד ליד כמו להרמב"ם והרמ"ה ונסתייע מדברי התוס' והרא"ש והמרדכי ועיין תומים שהארכתי בדבריו והוכחתי שאין שום ראיה מדברי הרא"ש ותוס' כי המה כותבים זאת הכל לתי' ראשון של ר"ת אבל לפי המסקנא דתי' ר"ת דתן לא הוי כזכי במתנה ליתא לזה וכן כתבתי די"ל במרדכי והבאתי שכן מורים דברי תוס' בגיטין אבל מ"מ הסכמתי לדבריו וכן מוכח מדברי הטור י"ד סימן רס"ז בלי פקפק וע"ש בתומים הדברים באריכות:
אורים ותומים, אורים · סימן קכ״ה, כ״ג
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.