אורים ותומים, אורים · סימן קכ״א, ל״ו

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

דמהני בשני עדים מהני לפטור הלוה ובע"א להיות המלוה נשבע ש"ד ואף דבלא"ה צריך לישבע כעין תורה נ"מ היכי דתפס ואינו רוצה לישבע אשר דעת הרבה מחברים לעיל סי' פ"ז דלא מפקינן מיניה אבל בחייב ש"ד ודאי אם אינו נשבע מפקינן:
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.