שבועת היסת. אף דלא טען ברי מ"מ אמירת השליח משוי' ברי. ועיין ש"ך דמביא תשובת תרומת הדשן ראובן ששלח ללוי מעות ע"י שמעון לקנות בו סחורה ושמעון אמר נתתי ללוי ולוי אמר לא קבלתי לשמעון יכול להשביע כיון דמסר לו מעות ולוי אמר לא קיבל אבל אין ראובן יכול להשביע ללוי דאומר לא קיבל כלל אבל שמעון יכול להשביע ללוי דטוען ברי שמסרו לו ואין ראובן יכול לכוף לשמעון להשביע ללוי אם לא שפוטר שמעון משבועה ע"כ ועיין תומים דהעליתי דיכול להשביע ללוי ע"ש וגם אם כבר נשבע שמעון לראובן יכול ראובן לכוף לשמעון שיתבע לוי בב"ד להטיל עליו שבועה אבל אם שמעון רואה שלוי רוצה לישבע יכול שמעון למחול לו השבועה ואין ראובן יכול לעכב ע"ש:
אורים ותומים, אורים · סימן קכ״א, כ״ח
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.