אפי' אמר וכו' דזרוק ושמור קאמר ולא דמי לאמר לו שלחו ביד חרש וגוי דשם ודאי לא אמר לו שילך עמו סמ"ע:
אורים ותומים, אורים · סימן ק״כ
8 קטעים, בנוסח המקורי.
שהרי הרשהו בכך אם לא דאמר לו זרוק במקום משתמר אבל מסתמא זרוק בכל אופן מיירי תוס' וב"ח ודרישה ע"ש:
בתורת גיטין כיון דא"ל בלשון הזה אפילו לא אמר והפטר כלל מ"מ הדין כמבואר סמ"ע וכתב דלא כב"י ולא נמצא בב"י סתירה לזה:
לתוך ד"א עיין תומים דהעליתי אפילו ד"א בר"ה ע"ש:
שניהם יכולים לשומרו או כל אחד בפ"ע או שניהם בצירוף סמ"ע:
כזרקו למקום איבוד עיין תומים דצ"ל לענין פקדון אבל בהלואה בלא"ה כיון דאינה מגורשת אף חובו לא נפטר:
אם הוא במקום שהמלוה משתלמת עיין מש"ל סי' ע"ד באריכות:
הנה מעותיך צרורים וכו' עיין מש"ל סימן על דרך באריכות. התי' של אחרונים:
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.