שלא יהיה קנין דברים היינו בנתבע אם מקנה ליתן לו הוה קנין אתן ולכך צריך להקנות לו חפץ אבל בתובע אם קנה למחול ליה לנתבע מה שבידו מהני. ואם יש לתובע שטר על נתבע צריך לעשות קנין שאם ימצאו הפשרנים לחזור השטר שיחזירו אבל אם קנו שיעשה לו שטר מחילה כפי דבריהם ה"ל קנין דברים כמ"ש הרמ"א בהג"ה סי' ר"ג ס"א ע"ש והט"ז בסי' ר"ג השיג דכמו שיעשה שטר מחילה ה"ל קנין דברי' כן הקונ' למחול לחבירו ה"ל קנין דברים ולא מהני רק בקנו להחזיר לו גוף החפץ והשטר והנכון אתו:
אורים ותומים, אורים · סימן י״ב, י״ג
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.