שלקח עדית באחרונה. ואין ב"ח וכתובה גובים מן עידית דיאמר אי אפשי בתקנת חכמים שתקנו לגבות מן השדות שקנו באחרונ' רק טול כפי הדין וכן אם קנו בינונית באחרונה נוטל ב"ח ונזיקין בינונית דלגבי נזיקין אינו טוען אי אפשי וצריך לגבות מהאחרון משא"כ לגבי כתובה יטעון אי אפשי ואין לה אלא זיבורית. וס"ל למחבר אפילו מוכר חי לא מצי למימר לנזיקין טול בינונית ואם לאו אחזיר שטרא זיבורית למרא ויהיו בני חורין ותצטרך לגבות אותם דס"ל למחבר ההולך לשיטת הרי"ף ורמב"ם דלא אמרינן סברא זו וטעמו של דבר ומה ראו על ככה בגמרא עיין בתומים שהארכתי:
אורים ותומים, אורים · סימן קי״ט, י״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.