ויש אומרי' דזה דוקא הוא דעת תוספות דס"ל דאף ממה שהשביחו יתומים ב"ח גובה ואין נותן הוצאה כלל דברא כרעי' דאבוה והרי הוא כמו לוה עצמו אם לא בדלא מסיק שיעור שבחא דאז כל העודף ליתומים אבל בעשהו אפותקי אזי צריך לשלם ליתומים עכ"פ הוצאות ואי קשה א"כ גרוע גרעיה בשלא היה אפותקי היה נוטל בלי הוצאות ועכשיו ישלם הוצאות לגבי יתומים אין משגיחין בזה דזהו בעצם חומרא לגבי יתומים דישלמו הם שבחם לב"ח ודי דנימא כן בלי אפותקי כ"כ התוס' דבהא חלוק דין יתומים מדין לוקח ועיין תומים לעיל ס"ק דזהו אפילו בדלא כתב דאקני כלל דלגבי יורשים אין צריך דאקני כלל. ולענין הלכה הכריעו כל אחרונים דלא כתו'. דאין גובה משבח יתומים והכי קיימא לן:
אורים ותומים, אורים · סימן קט״ו, מ״ב
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.