אם רוצה הלוקח וכו' דעת הסמ"ע אפילו דרוצה הלוקח ליתן דמי שוי השדה במעות ואינו עולה כפי כל החוב של המלוה באופן שעדיין הלוה נשאר חייב למלוה מ"מ יכול לסלקו בזוזי והא דפסק לקמן בסעיף ו' דאם אין כל החוב פרוע דאין שומעין לו התם איירי שכבר נעשה שומא והכרזה והכא איירי שעדיין לא נעשה שומא והכרזה. ולכך בכל אופן יכול לסלקו. ועיין תומים שהארכתי ובררתי דליתא כי בשום אופן א"י לסלקו עד שיהיה המלוה מסולק מלוה ואין לו שיור תביעה על הלוה כלל יהיה באיזה אופן שיהיה אבל כל זמן שנשאר למלוה תביעה על הלוה א"י לסלקו ולשון סילוק מורה על כך דהוא מסולק לגמרי ולכך נקט לשון סילוק ולא לשון פרעון. וזהו הכל אם אין המלוה אומר לדידי שוה יותר אבל אם המלוה אמר לדידי שוה יותר עיין מש"ל בסימן קט"ו:
אורים ותומים, אורים · סימן קי״ד, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.