אורים ותומים, אורים · סימן קי״ב, כ״ב

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

לוקח הוי ואע"ג דקי"ל במקום פסידא דאחריני שוינהו רבנן כיורש זהו דלית ליה דאקני ה"ל כמלוה ע"פ ובזו לא אמרינן שוינהו כיורש ועיין תומים מ"ש בישוב טענת הש"ך ומ"מ העלה הש"ך דאם תפס בעל חוב לא מפקינן מיניה. ועיין תומים דכתבתי נכון הוא בתפס מטלטלין ויש עכ"פ מטלטלין וקרקעות אבל זולת זה לא מהני תפיסה ע"ש:
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.