ואימתי קנאו הע"ש השמיט הך דאם מברר דקנאו תו ליכא למימר דירשו מאביו ודעת הסמ"ע והב"ח כך דאם המלוה דבא להוציאו מיד הלוקח מביא רק ראיה שהיה של הלוה ע"י עדים שקנאו א"כ אמרי' דאח"כ קנאו אבל אם מביא ראיה שהיה בחזקת של הלוה בזו אמרינן אף דמברר הלוקח דקנאו אולי מזמנים רבים קנאו והמלוה טורפו עד שיברר שהיה נקנה לאחר שלוה. ולכך נאמר אימתי קנאו. ואני כתבתי בתומים דנראה דא"צ רק אף דמברר דקנאו אמרינן דלמא מקדם היה של הלוה מירושה רק אחר שמכרו לזה לוקח חזר ולקחו ולכך צריך עדים שקנאו קודם שלקחו זה הלוקח ותו א"צ ראיה ע"ש:
אורים ותומים, אורים · סימן קי״ב, י״א
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.