והתנה עמו המוכר וכו' דאם התנאי בטל הרי זה מחויב להחזיר דמי זבינא. ועוד טעם אחר נתן רבינו טור (ואחריו ב"י ס"ס צ"ט) משום דמה נ"מ למוכר להתנות תנאי זה ואין זה אלא הלוקח פייסהו לכך והוי הברחה ע"ש ונ"מ בין שני טעמים אם נתייקר הקרקע א"כ לטעם ראשון אין לו לב"ח במותרת השויה מדמי זבינא וכן אם ישנו כאן עוד ב"ח מאוחרים לזה הב"ח ולגבי שדה לו משפט קדימה אבל אם המכר בטל מכח תנאי רק בא לגבות זוזי שביד המוכר על זה במעות אין דין קדימה ויחלוקו. אבל לטעם השני מקח קיים וגובה מכל הקרקע ולו משפט קדימה. ומסתימת הטור והש"ע משמע כטעם השני:
אורים ותומים, אורים · סימן קי״א, ח׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.