לפי ראות הדיינים ודעת ג"ת וכן כה"ג דיותר משלשה פרסאות רחוק ודאי דלא יכול לדחותו רק בתוך ג' פרסאות תלוי בעיני דיינים אם נראה להם שמ"מ יש טורח רב למלוה א"י לדחותו. אין דבריהם מוכרחים כיון שאין טורח למה לא יוכל לדחותו ומה בכך שרחוק ג' פרסה כיון דאין בו כ"כ טורח והרשב"א בתשובה דכתב ג' פרסאות דימה אותו באם הלוה אומר לב"ד הגדול נלך דיש הבדל בין רחוק ג' פרסאות או קרוב והך דינא גופיה השמיטו המחבר ורמ"א לעיל סימן י"ג ולא חלקו במרחק הפרסאות ע"ש ולכן אין לזוז מדברי רמ"א ועיין תומים דכתבתי לדעת דס"ל שעבודא ל"ד בלא"ה אין מקום לדין זה ולעולם צריך הב"ח לחזור על בני חורין ע"ש:
אורים ותומים, אורים · סימן קי״א, כ׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.