לא יטרוף כו' עיין תומים דהעליתי ראובן שיש לו על שמעון שני חובות אחד בשטר ואחד בע"פ וגבה מנכסי בני חורין של שמעון לחובו שבע"פ וחובו שבשטר בא לגבות מלקוחת והלקוחת טוענים הנחנו לך מקום ומי צווך שגבית מב"ח למלוה ע"פ שלך ע"ש דאם הגבייה היה מן מטלטלין או דאקני וכדומה שאין בו משפט הקדימה וא"כ אם מלוה ע"פ קדם וגבה גבה א"כ שפיר יכול לטרוף מלקוחת כי יאמר כדין גביתי למלוה ע"פ כי מה שגבה גבה אבל אם היה לו למלוה בשטר קדימה והוא גבה מבני חורין למלוה ע"פ א"י לטרוף מן לקוחת למלוה בשטר כי יאמרו הנחנו לך מקום ועיין תומים:
אורים ותומים, אורים · סימן קי״א, י״ד
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.