הניכרת לב"ד עיין תומים דס"ל למחבר כי מקיימין שטר שלא בפני בע"ד וה"ה ביתומים קטנים היינו בשטר גמור בעדים אבל כת"י אין מקיימין ולכך מצריך בכ"י דוקא ניכרת לב"ד. ועיין חדושי רשב"א לב"ק דדעתו להנך דס"ל דאם התובע חולה או עדים חולים מקבלים אפילו שלא בפני בע"ד ה"ה בקטנים נמי. וצ"ע כי לא מצינו לו חבר בפוסקים ואפשר אף הוא לא אמר אלא בדברים שנזקקים לנכסי יתומים רק מעמידין אפוטרופוס ובדבר נחוץ אין ממתינים על הקמת אפטרופוס וכן נכון לדינא אבל במקום דאמרו חז"ל אין מקבלין בשום גווני אין מקבלין. ועיין מש"ל בסימן כ"ח ודוק:
אורים ותומים, אורים · סימן ק״י, כ״ט
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.