וכן אם אמר וכו' בגמרא אמרינן אמר רבא אין נזקקין לנכסי יתומים ואם אמר תנו נותנין אמר שדה זו מנה זו נזקקין ואין מעמידין אפוטרופס שדה סתם מנה סתם נזקקין ומעמידין אפטרופס נהרדעי אמרי בכולהו נזקקין ומעמידין אפטרופס בר מנמצאת שדה שאינו שלו אחזוק סהדי בשקרא לא מחזיקינן א"ר אשי הלכתא אזקוקי לא מזקקינן דהא א' רבא לא מזקקינן ואי מזקקינן מעמידין אפטרופס דהא אמרי נהרדעי בכולהו מעמידין אפטרופס בר משדה שאינו שלו וכו' עכ"ל הגמרא ופירש הרשב"א לדעת הרמב"ם כך מילתא דר' אשי אזקוקי לא מזקקינן דהא אמר רבא וכו' היינו לשאר טענות מלוה ואי מזקקינן פי' דתמצא ב"ד שיפסקו דלא כרבא מ"מ מוקמינין אפטרופס דהא אפילו נהרדעי אמרי דיש להעמיד אפטרופס חוץ משדה שאינו שלו וא"כ מהכ"ת לפסוק בשארי טענות בלי אפטרופס. וא"כ זהו לב"ד שיפסקו דלא כרבא אבל אנן קי"ל כרבא ולכך דוקא בשדה סתם או מנה סתם או לנמצא שאינו שלו דלא נזכר בלישנא דרבא רק בנהרדעי ש"מ דס"ל דמעמידין אפוטרופס אבל באומר שדה זו או מנה זו ס"ל לרבא דעדיף משדה שאינו שלו דהוא דבר מבורר בלי ספק ולכך אין מעמידין אפוטרופס. וזהו כוונת הרמב"ם וא"צ לגי' אחריני כמ"ש הסמ"ע ועיין במ"מ:
אורים ותומים, אורים · סימן ק״י, י״ב
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.