נזקקים לנכסי ערב וכו' ולא אמרינן ערב בתר יתמי אזיל וכמו שאין צריכין לפרוע כך הערב א"צ לפרוע כמו דלעיל סימן ק"ח סי"א דהתם א"צ יתומים לפרוע כלל אבל בזו כשיגדילו יתומים צריכין לפרוע אמרינן דערב יפרע מיד והיתומים לא יפרעו לו עד שיגדילו ויש לפקפק קצת הא לכך ממתיני' ביתומים אולי יגדילו וימצאו ראיה או עדים מול החוב וא"כ איך יפרע הערב אם אחר כך ימצאו היתומים שובר יפסיד הוא פרעון שלו ואיך נכוף אותו לפרעון וצריך לומר דיתומים אם כבר נפרע בהיותם קטנים אין מהדרין אחר שובר אבל בערב כשימצאו יתומים שובר יחזור הוא על המלוה ויגבה מה שפרע שלא כדת ולומר דבין כך יפסיד מעותיו לא חיישינן אבל ביתומים אם נפרע בקטנותם לא יחפשו כלל אחרי שובר:
אורים ותומים, אורים · סימן ק״י, י׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.