דאין לב"ד למכור וכו' עיין תומים דמיירי דיש מנהג סוחרים נוהגים למכור וליקח רק זילא נכסי בזו דעת המחברים הללו דמוכרין אבל אם אין שער מקח וממכר כלל לגודל הרעש לכ"ע אין מוכרין דהוי כאלו לא הכריזו או כאלו נמכר בשעה שאין הפועלים נכנסים כלל. ועיין תומים דהבאתי כמעט ראיה ברורה לדברי רשב"ץ החולק וס"ל בשל יתומים אין מוכרין וממתינים עד שעת היוקר והרשב"א בעל דיעה קמייתא מיירי בלוה עצמו שבאים להתפרע מנכסיו בזו לא החמירו להמתין ע"ש. ולכך כתבתי דאפילו לדעת רבינו ב"י החולק ארשב"ץ וס"ל דאף בשל יתומים אין ממתיני' היינו ביש חשש לפנינו דח"ו אם ימתין עד יעבור רעש יתקלקלו הקרקע ביותר מכמה טעמים אבל אם אין חשש זה מצוי לפנינו אף להב"י אין ראיה דאין להמתין עוד כתבתי לדעת הב"י בכה"ג דאין ממתיני' אם נראה לב"ד למעט בהכרזה כדי למכור טרם יבאו ימי הרעה ח"ו אף זה רשות בידם:
אורים ותומים, אורים · סימן ק״ט, ז׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.