בשומת ב"ד וכו' דכיון דהוא אין לו ברירה והוא מוכרח לקבל השדה כפי שומת ב"ד ולא אמרו הכרזה אלא אולי ימצאו קונים ביותר משומתן אבל אי לא מחליטין השדה למלוה בע"כ וא"כ על שומת ב"ד קסמיך ולכך בטעות שתות בטל המקח אבל לוקח הן שמכרו ב"ד לפרוע לבע"ח והן שמכרו לצורך אחר עכ"פ הוא אינו מוכרח ליקח א"כ שהוא ברצונו לקחו הרי הוא כאלו קנה שדה מאיש אחר שאין אונאה לקרקעות שטרות ועבדים:
אורים ותומים, אורים · סימן ק״ט, י״ח
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.