אורים ותומים, אורים · סימן ק״ט, ט״ו

ויחזירו אונאה וכו' עיין תומים דהרא"ש מפרש דמיירי דהפחת הוא ליתומים וס"ל להרמב"ם דיכולים לתבוע שיחזיר להם האונאה ויתקיים המקח ובזה חולק וע"ש מ"ש דס"ל לרמב"ם דלא חילקו חכמים בין שומת מטלטלין לשומת קרקע אבל אני כתבתי די"ל דיתומים אינו ללוקח ויש להם רשות להחזיר האונאה ולקיים המקח ולא קשה הא לדעת רמב"ם אם נתאנה לוקח לעולם לא מצי לחזור דכאן מיירי במלוה שנשום ליה בע"כ. ודינו בשתות וס"ל אם ירצו יתומים להחזיר לו אונאה מקחו קיים ולפ"ז י"ל בדין הרא"ש הרמב"ם מודה להרא"ש דאין רשות ביד יתומים לומר החזר לי אונאה וקיים המקח. גם אם היה פחת ליתומים יותר מכדי שתות אם יכולים יתומים לומר אעפ"כ נקיים המקח כדלקמן בהל' אונאה ע"ש בתומים דהדבר צ"ע: