אבל אם לא בדקו וכו' עיין תומים דדעת המ"מ דהכל מיירי במקום שא"צ הכרזה ודלא יקשה א"כ סיפא דקתני וכן אם מכרו קרקע הא היינו הך צ"ל דרישא מיירי שהחליטו למלוה בשומתו וטעו וסיפא איירי דבהכרזה לקחו אחר על פי השומא וקמ"ל במלוה וקמ"ל בלוקח וצריך לומר מכרן דקתני ברישא לשון מושאל וכוונתו שומתן. אמנם הכ"מ יצא לדון ולומר דמיירי דבעי הכרזה ומ"מ אם לא דקדקו בו כראוי דינו בשתות ולא יותר. ובזה איירי הך בבא דלא דקדקו כראוי. ובסיפא במקום שא"צ הכרזה. ועיין תומים דכתבתי פי' לדבריו מהו שלא דקדקו היינו דחשבו שהוא מדבר דא"צ הכרזה רק ליפוי כח עשו הכרזה ולכך אינו מועיל רק עד שתות דלדעתם א"צ הכרזה ולא דקדקו כראוי:
אורים ותומים, אורים · סימן ק״ט, י׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.