הרי פוגם שטרו ומת וכו' דאמרי' בגמרא הבו דלא לוסיף עלה דרב ושמואל ולא הניחו דין דרב ושמואל רק הבא לפרוע מנכסי יתומים וגם בשבועת יתומים אבל פוגם שטרו אע"ג דמת הלוה אח"כ מ"מ הוא ל גוף שבועה אין שבועת יתומים לא אמרינן גביה אין אדם מוריש ועיין תומים ס"ק ט"ז מ"ש בדברי הרא"ש:
אורים ותומים, אורים · סימן ק״ח, נ׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.