אע"פ שמת לוה בחיי מלוה וקי"ל לקמן בשטר גמור דמפסיד התם היה צריך לישבע כשבא ליפרע מנכסי יתומים וכיון דמת מקדם אין מוריש שבועה לבניו אבל כאן הא אין חייב שבועה כלל דהוא תוך זמנו ולכך לא הפסיד הלואתו:
אורים ותומים, אורים · סימן ק״ח, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.