עצמם כתב הש"ך ס"ק טוב כתב הריטב"א בכתובות בשם בעל עיטור דוקא דאמרו אמר לנו אבינו פרעתי הא לאו הכי לא טענין ליה דאין טוענין ליורש דבר חוב ליורש זה עכ"ל. ולא הבנתי איך העתיק הדברים סתם כאלו הם נאמרי' להלכה ומורים כן וגם מה צורך שהריטב"א הביאן בשם העיטור הא אמורים בסימן זה בטור בשם עיטור דלא טענין ליתומים מול יתומים רק בדטוענים אמר לנו אבינו והראב"ד חולק והטור הסכים לראב"ד וכתב דכן מסתבר ולכך השמיטו דעתו המחבר ורמ"א ולכן דברי הש"ך תמוהים:
אורים ותומים, אורים · סימן ק״ח, ל״ה
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.