אורים ותומים, אורים · סימן ק״ז, י״ח

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

וי"א שאינו גובה עיין סמ"ע כי יתומים דמכרו הוא דס"ל לטור אינו גובה כי בשלהם מכרו. דב"ח אין לו בגוף קרקע דקי"ל מכאן ולהבא גובה אבל ב"ח מאוחר שמכר קרקעות לגוי הרי המוקדם ודאי גובה המינו כי הזיק שעבודו כי מה לו בקרקע ואי שעבוד הא שעבודו לא חל דקדמו המוקדם. וגם כתבתי כי לפי דעת האומר לעיל סימן ק"ג דאחר שעבר זמן פרעון יכול ב"ח לירד לתוך הקרקע בלי שומא א"כ י"ל אם מכר היתום חייב לשלם כי של ב"ח מכר דהרי היה ב"ח יכול למכרו לשיטה זו. עוד כתבתי דוקא אם מכרו לגוי והקרקע בעין רק אריה רביע עליו אבל מלוה ע"פ ששעבודו על קרקע בני חורין ומכרו דשורת הדין דאינו גובה מהלוקח בזו לכ"ע הוי ברור מזיק שעבודו של חבירו וחייב לשלם.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.