לא הוי כתפס ממון דהא השטרות אינן רק לראיה ונתן הסמ"ע הטעם דמצי למחול ולפי זה בשטרות דלא מצי למחול כדלעיל בסימן ס"ו היה מועיל תפיסה אבל באמת זה אינו דמכל מקום לא תפיס בעיקר הממון ופשוט. ועיין תומים דאם נתנו לו ב"ד שטרות בגביות ב"ד הוי כגבוי ואין לב"ח מוקדם זכות בו, וכן אם אין הלוה רוצה לפרוע עד שיחזיר לו גוף השטר לענין תפיסת הנייר הוי תפיסה גמורה כדלעיל סימן ס"ד:
אורים ותומים, אורים · סימן ק״ד, י״ד
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.