אלא בק"ק דבממ"נ אם לקח השני בק"ק יטעון למה אפסיד בשבילך ואם לקח הראשון בק"ק יטעון למה תרוויח אלו היה ביד ראשון היית צריך לשלם ק"ק ודברים אלו הם אמורי' ברא"ש ואין להקשות אם לראשון בק' ולשני בק"ק ע"כ דנתייקרה דמהכ"ת ישנה הב"ד השומא וא"כ בלא"ה אפילו נשארת הקרקע ביד המלוה הראשון חייב הלוה לשלם כל הדמים בנתייקרה ואפשר לומר דבשעת שומא להשני היה קרקעות מיוקרים עד ששמהו ב"ד בק"ק ובעת הסילוק חוזרת והוזלו וא"כ לולי שהוא ביד השני אין לו אלא דמי שוויה אבל עכשיו חייב לשלם הכל ויותר נח לומר דב"ד עשו אגרת בקורת ושמו שוה ר' בק' דשומתן קיים ואח"כ בשומא השני לא טעו ושמהו במאתים ולכך אלו היה ביד ראשון אף דשוה ר' אין לו ליתן אלא ק' כפי השומא ודוק:
אורים ותומים, אורים · סימן ק״ג, ל״ב
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.