יכול למוכרה וכו' ודלא תקשה דלעיל סימן ע"ג במשכון משמע דבעי שומא דעת הסמ"ע דאף כאן מ"מ בעי ב"ד של הדיוטות והט"ז מחלק בין קרקע למטלטלים ועיין תומים מה שהקשיתי עליו ומה שנ' דלכ"ע בעי שומא והכרזה רק דכל המחלוקת אי מכרה המלוה קודם שומא והכרזה וביד הלוקח נעשה השומא והכרזה אי חל המכירה ולדעת ראשון לא חל דהוי דבשלב"ל ולדעת שניה מהני דאגלאי מילתא למפרע דשלו היה אבל מ"מ בעי שומא. ועיין עוד תומים דכל זה למכור לאחרים אבל אם המלוה רוצה להחזיק לעצמו לכ"ע בעי שומא והכרזה דאל"כ לית ליה יד כלל. ר"י אלברצלוני בבע"ת:
אורים ותומים, אורים · סימן ק״ג, י״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.