או גזל אע"ג דאמרינן בהחובל דגזלות וחבלות ל"ש לא עבדינן שליח' צ"ל דלא תקשי דהא מצינן בכמה דוכתי בש"ס דהיו דנין לגנב וגזלן כתבו התו' דגזלות ע"י חבלות ל"ש ולא דנין אבל גזילה סתמא דנין וזהו כוונת הרמב"ם ומחבר. והרמ"א בי"א הביא תי' אחר מ"ש הב"י לחלק בין גזילה דחטיפ' דל"ש ובין כופר בפקדון וכדומה דשכיח סמ"ע. והש"ך בסק"ט השיג בזה על סמ"ע דא"א לכוון כן בכוונת המחבר דהא בב"י לא הביא תי' זה ולא היה לו אז כ"מ דשם הביא תי' זה של התו' ודבריו כמ"ש הסמ"ע והש"ך מפרש דס"ל לרמב"ם דפי' דאין דנין גזלות היינו הכפל מגזילות אבל הקרן גובין בכ"מ וזהו שדייק מגבין ממנו הקרן בלבד ועמ"ש בתומים לחלק דבזמן דהיה סמוכין בא"י לא היו אינם סמוכים דנין דין גזלות אבל עכשיו דלית סמוכים בעו"ה דנין דין גזלות ע"ש מילתא בטעמא:
אורים ותומים, אורים · סימן א׳, ט׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.