אורים ותומים, תומים · סימן ע״ט, ו׳

אבל אם טען וכו' דברים אלו אמורים בבעה"ת שער י"א ח"ב ד"ב והביא ראיה מהא דאמרינן מנה מניתי לך ועדים רואים אותו בחוץ דאמרינן והלה מה קטען אי להד"ם הוחזק כפרן אי אמר אין שקלי ודידי שקלי כי אתו עדים מה הוי דהא אמר אין שקלי ודידי שקלי וכו' עכ"ל ויש להבין מה ראי' יש משם דלא קאמרי העדים דקיבלו בתורת הלואה רק ראו מנין סתם פשיטא די"ל בתורת מתנה או בתורת פרעון קבלתיו אבל בשומעם שמקבלן בתורת הלאה באמת אינו נאמן לומר אמתל' באלה וצריך לומר דא"כ מה קשאל והלה מה טען דלמא השאלה היה כך עדים ראו אותו מבחוץ ושמעו דנתן לו בדרך הלואה ולכך השאלה אי יכול לומר אמתל' או לא ורב המנונא דחיפש כל צדדי השאלה ונסתפק אי דטען להד"ם או דידי שקלי ולמה לא עמד בזה להכניסו ג"כ בגדר הספק דאי אמרו שמסרו לו בתורת הלואה והלה אומר אמתלא. אלא ודאי דאף זה בכלל מאמרו אין שקלי ודידי שקלי דמהימן ישמעו עדים מה שירצו כיון דלא ידע מהעדים מהני אמתלא ואי איירי דראה עדים רק לא הכירן פשיטא דלא מהני אמתלא ואל"כ בטלת כל מלוה בעדים ולפ"ז מוכח מזה דאפילו ראו העדים גוף הנתינה ושמעו דקיבל בתורת הלואה מ"מ כל שיכול ליתן אמתל' נאמן דהא מבואר בגמ' דעדים רואים אותו מבחוץ ועדות מיוחדת זה מחלון וזה מחלון זה מכשירן כמ"ש הראב"ד ש"מ דבעי ראיה וכן משמע ג"כ מהא דמביא ראיה דהכמנה לא מועיל ונאמן באמתל' מהא דאמרינן שאין מכמנים עדים אנא למסית ומדיח ואלו במסית בעינן שיראו עדים אותו כדאמרינן סנהדרין דף ס"ז הן רואין אותו ושומעין קולו ופירש"י דאי לא חזו ליה אע"ג דשמעו קליה לא מצי לאסהודי עליה וש"מ דבנדון זה אפילו חזו ליה לא מועיל. וזהו דלא כש"ך ס"ק י"ג דכתב דוקא דעדים לא ראו הלואה בעיניהם רק שמעו שנתן לו דרך הלואה אבל ראו הלואה ממש בעיניהם אינם יכולים לטעון שום טענה. ומזה מבואר ההיפוך מכל ראיה של בעה"ת ומה שהוכיח הש"ך מהא דלקמן בסי' פ"א סי"ב כל שראו הלואה אפילו בהכמנה מעידים עליה הינו לענין דלא יכול לטעון להד"ם או במקום שאין לו אמתל' אבל במקום דאיכא אמתל' נאמן. ויפה העלה לדינא הג"ת דלא טענינן ליתמי אולי היה חי היה נותן אמתל' דמן הסתם מחזיקין בחזקת הלואה ולכך מעידים בסתם עליו כמ"ש הש"ע אבל באמת אי טען אמתל' נאמן אך לפ"ז דס"ל לבעה"ת דבהך עדים רואים אותו מבחוץ דיכול לומר דידי שקלי אפי' בהלואה הואיל והיה בהכמנה ש"מ דרואין אותו מבחוץ פי' בהכמנה ומ"מ קאמרינן בלהד"ם הוחזק כפרן וזה סתירה לדברי מהרש"ל הנ"ל ודוחק לומר דאף דמתחילה היה בהכמנה אבל אח"כ נתוודע לו כדמשמע בפני פ' ופ' וזה דוחק: