אורים ותומים, תומים · סימן ס״ו, ע״ה

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

אין שטרות בכלל וכ' הש"ך בשם נ"י אפי' אומר נכסי מקרקע ומטלטלי' אין בכלל אלא מה שבפרט ואין שטרו' בכלל ובד"מ משמע דנ"י פליג אטור ולא דק עכ"ל ותמהני האיך העתיק הנ"י לדינא הא הרא"ש פ' בכלל ע"ה ס"ג בשיעבד לו נכסים מטלטלי' א"ק דאף שטרות נשתעבדו דשטרות בכלל נכסי והא לדעת הנ"י כיון דפרט אחר כך מטלטלי' א"ק אין בכלל שטרות כלל ולכן הר"י דהעתיק כן הוא מדברי הרשב"א לשיטתו אזיל דסבירא ליה באמת אף בכותב כן לא משתעבדי שטרות וכמ"ש הש"ך גופי' בשמו סי' זה סקכ"ו והוא תשובת הרשב"א סי' תתקי"ד ועמש"ל בזה ואם כן שפיר דל"ק לשטרות אבל לפי דקיי"ל לעיל סי' ס' ולקמן קי"א כהרא"ש דמשתעבדי' באגב והיינו כמ"ש הרא"ש דשיעבד לו כל נכסי מא"ק וע"כ דל"א אין בכלל אלא מה שבפרט ולכן מה יפה דברי הד"מ דהטור חולק ואין הלכה כדברי הנ"י ובמ"כ מהש"ך שהוא לא דק לדבר סרה במשה ואולי סבירא ליה לש"ך לחלק באומר נכסי מטלטלין וקרקע אם כן ע"כ לפרושי קאי דאל"כ למה הזכיר מטלטלי' כלל אבל באומר אגב ע"כ הוצרך לומר מטלטלי' לשיעבד' באגב אבל מכל מקום לא חזר ממ"ש נכסי אבל זה דוחק דעכ"פ לא שיעבד א"ק רק מטלטלי' ומה טיבו של שטרות להשתעבד הא לא נכלל בלשונו כלל לכן ברור דרשב"א לשיטתו אזיל:
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 1

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.