קרובים לעדי שטר עיין בר"ן סוף פ' ב' דכתובות מ"ש בשם הרז"ה דכל טעם דבעלמא פסולים משו' דלא יהא שייך בי' הזמ' וגבי שטר לא שייך הזמה או דאין בו הזמה כלל כדעת הרז"ה וע"ש בר"ן ויש להבין אם כן לפי הטעם ירושלמי והביאו הרי"ף בסנהדרין דלכך קרובים זה לזה א"י להעיד לעלמא משום דאין נזומן עד שיהיה נזומן כולם וא"כ קרוב נלקה בסיבת קרובו ואם כן בשטר דלא שייך כן יהיו שני אחים יכולים לכתוב ולחתום שטר דהא לא שייך הזמה בשטר וזהו הטעם שנתן הרז"ה דלכך יכולים קרובים לקיים חתימת קרובים וצריך לומר דודאי עדות בשטר לכך פסולים דאת' למחלף בעדות דעלמא דאם יכשירו בשטר יכשירו אותן בעדות בע"פ נמי אבל קיום דלא נמצא רק בשטר אם כן לא שייך גבי' דאתא למחלף בעדות דעלמא ולכך כשר ודוחק וצ"ע:
אורים ותומים, תומים · סימן מ״ו, כ״א
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 1
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.