אורים ותומים, תומים · סימן קמ״א, י״ב

וי"א דה"ה אם היו רצופי' וכו' בטור הקשה בשם ר"י על דיעה זו דהא קי"ל אכלן רצופי' הוי חזקה והקשה הדרישה וכן הב"ח דהא י"ל כמ"ש הטור לאחר זה בנטועי' בפחות מד"א דיש הבדל בין אכלן כולן או קצת מהן דבעינן דיאכל אותן דלאו למעקר קאי. ובאמת כ"כ התוס' בישוב דברי הרשב"ם אבל גם זה לא הבנתי דהא התו' הקשו אח"כ בד"ה ממטע וכו' דהא במכר כשהן נטועי' י' לבית סאה קי"ל לא קנה קרקע דבעי מד"א עד י"ו אמות שהן עגולות (ובמלחמות ה' פ' המוכר משמע דהך שעורא נפיש משיעור יניקה ר"ן אמה וע"כ ס"ל דהן מרובעות ובאמת כן ס"ד בתוס' בעירובין אבל אסיקו כמ"ש התוס' כאן דהוי עגולות) ואינו שיעור ר"ן אמה שהוא י' לבית סאה. ותי' התוס' דרך בני אדם מבלי ליטע כ"כ מפוזרין י' לבי' סאה רק אין מקפידים על יניקתם זה מזה ונטעו רצופים ולכך במכר לא קנה אם אינו רצופין כ"כ כדרך בני אדם ליטע משא"כ בחזקה אע"פ שהן מרוחקים כשיעור יניקה הוי חזקה עכ"ל וא"כ איך נימא בנטועין ברצופין מי' לבית סאה דעומדים לעקור מה שסדרן של בני אדם ליטע כך ואם הם נטועין י' לבית סאה לא קנה קרקע כלל עד שיהיה נטועין רצופים ואיך נימא עליהם למעקר קאי ולא יועיל בהם חזקה. אדרבא דרך ממכר הוא שקונה ג"א קנה קרקע ברצופים. ולכך לא תי' הטור כן רק ברצופים מפחות מד"א דקי"ל אף במכר לא קנה דלמעקר קאי וכן דייק לשון התוס' דכתבו אבל בחזקה אע"פ שהן מרוחקים וכו' הרי דכתבו אע"פ שהן מרוחקים ומכ"ש מקורבים דהוי כמו מכר ודברי התוס' בישוב דברי רשב"ם צל"ע דנראה לכאורה דסתרו דבריהם שאח"כ וצ"ע ודברי הטור ברורים ודוק: