וי"א דוקא שנשתהה בידו וכו' וצ"ל אע"ג דהוא מגו דטען עכשיו מסרת לי ולקחתי ממך והוא אפשר הטעם של דעה הראשונה דס"ל דלא בעינן שיהוי משום דאית ליה מגו אפשר דהוי מגו במקום חזקה דחזקה מסתמא הגיע לידו בהיותו אומן ודוחק:
אורים ותומים, תומים · סימן קל״ד, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 2
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.