ובזה תהיה פטור ממני י"א דקנה המקבל הש"ך בס"ק צ"ג השיג על זה דאם אין הגוי רוצה ליתן להמקבל וע"י תחבולה יכול הממחה להוציא ממנו הרשות בידו דלא קנה כלל המקבל רק הוא בפוטרו לגוי הוי המקבל כזוכה מהפקר דהא אין זכיה לגוי ובמה יכול הגוי לזכות לישראל המקבל ע"ש. ודבריו בלתי מובן דהפי' כפשוטה דהוא הממחה אמר לגוי תדור אותו ליתן לפלוני והיינו דתחייב עצמך נגד המקבל בחיוב גמור ולמול זה החיוב תהיה פטור ממני ותמור שאתה חייב לי תדור ותקבל על עצמך ליתן לפלוני וא"כ פשיטא דהמקבל מוציא מיד הגוי בדין דהא התחייב על עצמו למולו וכל חיוב קיים ולא יהא אלא ישראל האומר חייב אני לך מנה בעדים חייב אע"פ שלא לוה מעולם ומכ"ש גוי ובפרט שמול זה החיוב פוטרו ישראל השני פשיטא דחייב ומה צורך לזכיה של גוי לישראל הא מצי להתחייב לו בחיוב גמור וזהו הנאמר ותדור לו ליתן ופשוט ולא ידעתי למה ליה למהר"ם כל חרדה זו למצוא דרך איך להקנות החוב שביד גוי הלא ישראל השני המקבל יכול לומר לו ע"פ קבלתך אני פוטר הישראל הראשון וא"כ מתחייב הגוי מדין ערב כמ"ש הרא"ש גבי פועלים לר"ש וכמש"ל. וצ"ל דמיירי דלא רוצה ישראל השני לפטור ישראל ראשון אבל בדרך שכתב מהר"ם יכול הישראל השני לחזור על הממחה ומ"מ הגוי משועבד הואיל והתחייב למולו ופשוט:
אורים ותומים, תומים · סימן קכ״ו, כ״ו
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 2
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.