אבל אין כותבין עליו כן בגמרא קאמר הטעם משום דקא בעי למיתב זוזא לספרא פירש"י דלא שרו ליה עד דיהיב זוזי דפתיחא לספרא. והתו' כתבו כשקורעין אותו משלם שכר סופר עכ"ל. ודייק הש"ג דהתו' לא ס"ל דמתירין השמת' בפה רק קריעת כתב פתחא דשמתא הוא התרתו. ודוחק דאיך יהיה ניתר נידוי מפי ב"ד של ישראל אם לא ע"י פה שהותר בפה מלא. ולכן נר' דס"ל לתו' אם מנדים אותו בשביל סרבנתו ואח"כ צאית דינא שביל דאינו משלם שכר סופר לא משהינן ליה בנידוי בשביל כך דלא בשביל זה נתנדה רק מתירין אותו תיכף אך אם תובע שיקרע שטר פתיחא שלא יהיה עומד לימים רבים לבושתו ולקלונו שנתנדה מפי ב"ד אז צריך לשלם וא"ש ודוק:
אורים ותומים, תומים · סימן י״א
1 קטעים, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 1
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.