פסק הר"ם ז"ל בשם רב סעדיה דכל האומר משטה אני בך צריך לישבע שכן היה בדעתו באותה שעה שהודה ולא אמרינן משטה אני בך אלא בנתבע. אבל בתובע לא. וראיה מפרק יש נוחלין וכן לא אמרינן אדם עשוי שלא להשביע את עצמו אלא בנתבע אבל בתובע לא:
תשב"ץ קטן · סימן תק״ע
1 קטעים, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך תשב"ץ קטן, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.