ואדם שנתחייב שבועה בב"ד ושוב אמר לו נשבעתי לך. פסקו התוס' שאין צריך לישבע שכבר נשבע לו לפי שלא נתקנה שבועת היסת על שבועה. אמנם רבינו אבי העזרי פסק הואיל שאנו רגילים עכשיו לישבע בקהל שאינו נאמן לומר נשבעתי לך כבר. כדאיתא בפרק האומנין (דף פג) כאיסי בן יהודה דאמר אין רואה שבועת ה' תהיה בין שניהם הא יש רואה יביא ראיה ויפטר. ואינו יכול לומר נשבעתי לך הואיל שהוא במקום שיכול להביא ראיה אף כאן הואיל ורגילים לישבע בבית הכנסת אינו יכול לומר נשבעתי. [ומיהו מטעם זה נהגו העולם כשאדם שוכר סוס מחבירו לצאת לקראת חתן ונתקלקל הסוס והוא אומר שלא פשע ולא שינה מדרך הרוכבים אינו נאמן בשבועתו וצריך להביא ראיה דהוי מקום שיש ראיה כדפרישית לעיל. ע"כ]:
תשב"ץ קטן · סימן תקי״ז
1 קטעים, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך תשב"ץ קטן, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.