ואדם שקדש ארוסתו על ידי שליח אין לו לקדש אותה פעם אחרת בשעת החופה. כדי שלא להוציא לעז על קדושין הראשונים ואתי למשרי אשת איש לעלמא. שהעולם יסברו שקדושין על ידי שליח אינם כלום. [ומיהו היכא דקדושין הראשונים היו בלא מנין. יכול לקדש פעם אחרת בשעת נישואין כדי לברך ברכת אירוסין בעשרה. ע"כ]:
תשב"ץ קטן · סימן ת״נ, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך תשב"ץ קטן, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.