מפי ה"ר משה פסקו שלא לקדש ארוסתו עד אחר ברכת אירוסין. לפי שכל הברכות כולן עובר לעשייתן מברך עליהן. אמנם בתשובת הגאונים יש. מה שאנו מקדשין קודם ברכת אירוסין דדילמא הדר ביה הבעל ולא ירצה לקדש והויא ברכה לבטלה. ויש לעשות כתשובת הגאונים [וכן עמא דבר לפי שאין ביד המברך לקיים המצוה. ומהאי טעמא נמי מברך האב להכניסו אחר ברכת המילה לפי שאין בידו לקיים המצוה בשל אדם אחר. ע"כ]:
תשב"ץ קטן · סימן תמ״ט
1 קטעים, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך תשב"ץ קטן, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
