תשב"ץ קטן · סימן תי״ד

1 קטעים, בנוסח המקורי.

א׳
לענות ב' במסורת בתרי לישני בפרשת נדרים לענות נפש ואידך בשיר על מחלת לענות. פסק הר"ם ז"ל מכאן אשה שנדרה שלא לילך במחול או שלא לשורר או שלא לשמוע קול שיר שבעלה מפר לה ביום שמעו לפי שהבעל מפר לה נדרי עינוי נפש וזה קרוי עינוי נפש. כדאיתא בפרק קמא דמועד קטן (דף ט) עושה אשה תכשיטיה במועד כו' א"ל האלהים אפילו אמך ואפילו אמא דאמך היינו דאמרי אינשי בת שיתין כבת שית לקל טבלא רהטא. וכ"ש שאם נדרה שלא להתקשט בבגדי צבעונין שהבעל מפר לה כדאמרי' בנדרים (דף עט) ואלו הן נדרי עינוי נפש שלא להתקשט בבגדי צבעונין:
נחלת הכלל · Warsaw, 1902

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך תשב"ץ קטן, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.