ואדם שנשבע בשום דבר או בשולחן אין זו שבועה כי אפילו מי שנשבע על הספר או משים ידו עליו אין זו שבועה. כדאמרינן בנדרים (דף יד) הנודר בתורה לא אמר כלום והוא דמנחא על גבי ארעא כלומר שאינה נטולה בידו. והש"ס מוקי חילוק בין תלמיד חכם לעם הארץ. ואין לפרסם הדבר. ורבינו האי גאון פסק מי שנשבע בנטילת חפץ אפילו בטלית או בתפילין צריך לקיים שבועתו ואין יכולים להתיר לו אפילו לדבר מצוה [מיהו בתוספות פסקו דלדבר מצוה מתירין אפי' על דעת הרבים ובלא דבר מצוה מתירין נמי אך שלא יהא על דעת רבים. ע"כ]:
תשב"ץ קטן · סימן תי״א
1 קטעים, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך תשב"ץ קטן, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.