מצאתי בשם רבינו ברוך שסיפר שפעם אחת אכל רבינו אפרים ז"ל מדג שקורין בורבט"א ובלילה נראה לו זקן אחד בעל שיבה ובעל שער והדר פנים ומגודל זקן והביא לו קופה מלאה שרצים. ואמר לו קום אכול ונרתע מאד א"ל והלא שרצים הם אמר לו כך אלו מותרים כמו השרצים שאכלת היום. בהקיצו ידע שאליהו זכור לטוב נגלה אליו ומהיום והלאה פירש מהם. [מיהו יש מפרשים דתרי גווני הוו ונמצאו בצרפת שיש להם קשקשת תחת האזנים. וגם יש ארצות שבכל הדג יש קשקשת אך שנושרים בשעת עלותו מן המים ונראים בתוך המפה כשנותנים אותה תוך הרשת. אך מורי רבינו יחיאל לא היה אוכל הדגים המבושלים עמו. ע"כ]:
תשב"ץ קטן · סימן שנ״ב
1 קטעים, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך תשב"ץ קטן, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.