קדרה של נחושת שנאסרה משום בשר בחלב לעולם אסורה לכתחלה עד שיגעילנה. ובדיעבד מותר מה שבשלו בתוכה אם אינה בת יומא. אבל קדרה של חרס אין לה תקנה עולמית. [ומיהו נראה עיקר שאין חילוק בין כלי חרס לשאר כלים לענין פגם. וא"כ גם כלי חרס מותר בדיעבד כשאינו בן יומו. ומה שאמרו דאין כלי חרס יוצא מידי דפיו לעולם אינו רוצה לומר שאין לו תקנה להיתר אלא רוצה לומר שאין תקנה להגעילו כשהוא בן יומו. ע"כ]:
תשב"ץ קטן · סימן שמ״ז
1 קטעים, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך תשב"ץ קטן, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.