שמוטת גף בעוף במקום חבורו בכתף טרפה. והוא דאיעכול ניביה. אבל אם נשמט ממקום אחר כשר. ואם נשבר במקום אחד ויצא העצם לחוץ יחתוך אותו האבר וישליכו כי הוא אבר מן החי והשאר מותר. [שמוטת גף בעוף במקום חבורו בגוף טרפה דחיישינן שמא ניקבה הריאה שקורין פק"ח. אבל אם נשמט במקום אחר כשרה. אך האבר עצמו אסור. ושמוטת ירך בעוף טרפה אע"ג דלא איעכול ניביה. ואם נשבר למטה מן הארכובה שקורין ניטו"ל כשרה רק שישליך האבר לחוץ. ואם למעלה מן הארכובה טרפה ואם יש שום ריעותא למעלה סמוך לארכובה אע"ג דאינו נשבר טרפה משום חששא דצומת הגידין. וכן אם נשמט מהאי טעמא דודאי מקום צומת הגידין מתחיל מן הניטו"ל כדאיתא בפרק בהמה המקשה (דף עו) גבי דין ערקומא כדפירש שם בקונטרס. ע"כ]:
תשב"ץ קטן · סימן שכ״ז
1 קטעים, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך תשב"ץ קטן, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.